yom kippur, the day of atonemet, is the holy of

ימים נוראים

השנה יצא שאני קצת לא מחוברת
לא הלכתי לשיעורים
לא הגעתי למפגשים
לא התעוררתי לימים הנוראים

עם תינוקי מתוקי
יש לי מינוס בחשבון בנק שעות השינה
הראש לא עובד מי יודע מה
והלב מתגעגע, הוא ממש מתגעגע

מנסה לעצור לרגע
לעשות איזה חשבון
להרהר על השנה שחלפה
לא להלחץ מהמחוגים על השעון

ההורות הפכה אותי לרגישה הרבה יותר
רגישה לרגשות, כאילו שזה מה שהיה חסר
בתהליך של גילוי חיזוק המושג חמלה
איזו עוצמה בזאת המילה

בני אדם וגם בעלי החיים
הטבע, הסביבה,איזה עולם מאחורינו אנו משאירים
בלי הרבה הצהרות וסיסמאות
פשוט לבחור איך לחיות – ולעשות

בתקופה זו של ימים נוראים
מפי עליון אנחנו נבחנים ונשפטים
אבל לפני שהגעתי לזה המעמד
נתתי דין לעצמי במיוחד

לבני משפחתי השתדלתי לפתוח את הלב
להיות פגיעה אולי, אבל גם להתקרב
לסובבים אותי השתדלתי תמיד להאיר פנים
לא סתם, באמת כך הרגשתי בפנים

אם בשמיים שופטים אותנו על השנה האחרונה
אני דיי שמחה להיות בזאת העמדה
לא התפנתי לדקדק בכל המצוות וההלכות אני מודה
אבל הלב שלי תמיד היה מלא, ממש מפוצץ באהבה

אבינו, אלוקי אבותינות
בוא לפניך תפילתנו
אל תתעלם מלכנו מתחינתנו
שלנו ושל אנשי ביתנו

מה נאמר לפניך יושב מרום ומה נספר לפניך שוכן שחקים
הלא הנסתרות והנגלות אתה יודע ומכיר

יהי רצון מלפניך אלוקי אבותינו
שתמחול ותרחם עלינו, ותכפר כל עונותינו

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*