a student never forgets an encouraging private word,

פוסט פארטום – חלק 2

"אמא לא טובה"
"איזה אמא רעה, לא אכפת לך שהילד שלך ירעב"
את שני המשפטים האלו שמעתי ממש בימים הראשונים להיותי אמא.

כן, לא יאומן כי יסופר
דווקא אחיות בבית היולדות אמרו לי משפטים אלו.

אם נשפוט לכף זכות, היה משהו במסר שהן רצו להעביר לי,
כל אחת והמקרה שלה.
אבל הדרך שהן עשו זאת היתה עקומה ומזעזעת.

חוסר יכולת לתקשר ברמה הבין אישית בעליל,
חוסר התחשבות בזולת,
חוסר התחשבות באישה לאחר לידה,
חוסר ראיה של מי שעומדת מולן
ובעיקר שחיקה מקצועית הביאו אותן להגיד דברים שלא יאמרו.

בגדול אני גם דיי חושבת שיש מצב שהן טעו…
ז"א
נראה לי שאני לא כזאת גרועה בסופו של דבר…
ואם אשים את הציניות בצד לרגע,

אני בטוחה באמהות שלי, אני מאמינה בדרך שלי ואין לי צל של ספק שהן טעו לגמרי!

תינוקות נולדים ואמהות נולדות בכל יום ויום בכל מקום בעולם.
לכל אישה אמונות, מחשבות, רצונות, בחירות ודרך התנהלות משלה.
אין אמא אחד דומה לאחרת.
ואין דבר כזה אמא רעה.
אין, ולא יהיה.

אז לכל מי שחושב שהוא יודע דבר או שניים
לכל מי שמעיר או מעביר ביקורת על אימהות של מישהי אחרת
תעצרו שניה ותחשבו:
האם אתם בטוחים שרק אתם צודקים?
האם אין דרך אחרת להיות אמא?

יש אמא טועה,
יש אמא לא פנויה,
יש אמא מבולבלת,
יש אמא שצריכה הכוונה,
אין אמא רעה.

המהות של אמא זה נתינה והכלה.
אמא נותנת את גופה, בוראת בתוכה עולם ומלואו.
כשהיא עוצרת ומסתכלת על התינוק שלה,
כשהיא מתחברת לעוצמות שלה,
כשהיא מקשיבה לאינסטינקט הבסיסי ביותר שלה
היא יודעת מה נכון ומה מתאים לתינוק שלה.
כי הוא חלק ממנה.
ממש חלק פיזי ממנה.
9 חודשים היה בתוכה, בסמביוזה מלאה.
נולד לעולם תלוי כולו רק בה.
בלעדיה לא יכול להתקיים.

הוא מכיר את הדופק שלה,
הוא מכיר את קצב הנשימה שלה,
הוא מכיר את רחשי הקיבה שלה|
הוא מכיר את החום שלה, את הריח שלה.
אמא היא כל עולמו של תינוק.

וכשהיא מחוברת למקום הטבעי, הבסיסי והנכון הזה שלה
וכשהיא נותנת מענה לצרכים שלו
היא מספקת את כל מה שדרוש לו להתקיים בעולם.

אז לפני שאתם באים להגיד לאמא איזו מילה "מעודדת"
לפני שאתם מתנשאים ממרום שנות נסיונכם
לפני שאתם אומרים לה מילים מחלישות ומבקרות

ילד ראשון, בילד השלישי כבר תעשי ככה וככה
(ואני חושבת שמסכן הרביעי שיבוא אחריו),
טוב חיכית לו,
(ואני חושבת, יש ילד שההורים שלו לא חיכו לו?)
נו את בשלב בחיים שלך
(אתם עם ילדים ועדדין לא בשלב של הורות?)

תעצרו ותחשבו.

עומדת מולכם אמא עם מוטיבציה,
עמדת מולכם אמא עם אהבה אינסופית
עומדת מולכם אמא עם המון רצון להעניק, לעטוף ולתת.

אולי אתם לא צודקים, אולי אתם בעצם שחוקים?
אולי במקום להוריד אותה ואת רוחה, תגידו לה מילה טובה?
אולי אם תגידו מילה מחזקת, תעצימו אישה שצריכה מחמאה?

בחברה שמקדשת נוחות (ואנוכיות)
בחברה שמקדשת אינדוידואליזם ונפרדות
כל כך חשוב לעודד אמהות להתחבר לתינוק שלהן
כל כך חשוב לשמר את המקום המגונן והראשוני

נכון, יכול להיות לה נוח יותר אם "ילמד" להרדם לבד ולא בידיים.
נכון.

נכון, יכול להיות לה נוח שאחרים יכולים להאכיל אותו והיא תהיה פנויה.
נכון.

נכון, יכול להיות לה קל יותר אם אחרים ישמרו עליו במקומה כמה שעות ביום.
נכון.

אבל…
אם יש מולכם אמא שלא רוצה להפרד מהתינוק שלה.
אמא שרוצה להיות מחוברת.
אם יש מולכם אמא שמשתדלת ומשקיעה,
אמא מגוננת ומתאמצת.
ואת כל זה עושה באהבה ואפילו אמונה.

אז גם אם היא עייפה, גם אם היא מוטשת.
אל תתנו לה פניני חוכמה של עייפים.
אל תוציאו לה את הרוח מהמפרסים.
תעודדו, תחזקו.

תגידו לה שהיא האמא הכי טובה בעולם.
לביאה,
אלופה,
גיבורה,
מהממת.
כי בניינו – אף אחד לא יכול עליה.
והיא הכי טובה בשביל התינוק שלה בעולם.

 

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*